ישיבת הסדר אורות שאול

תורה עמוקה, נוגעת ללב, מחוברת לחיים
בית מדרש המכוון ללימוד תורת א”י באופן מעמיק. מוזמנים להצטרף ללימוד הבונה יסודות בגמרא, תנ”ך, הלכה, אגדה ומחשבה.
אנו רואים חשיבות בלימוד תורה הפונה אל השכל אך גם לרגש.
אנו מבקשים למצוא בתורה משמעות.
לימוד התורה בישיבה קשוב לנושאים ציבוריים.

כל מה שרציתם לדעת עלינו!​

- בית מדרש -

מצד סגנון לימוד הגמרא – ישנם סגנונות רבים, וכל אחד מרבני הישיבה מלמד בסגנון משלו. ניתן למצוא אצלנו רבנים שלומדים בדרך הישיבות הקלאסית, לימוד הגמרא עם התמקדות בשיטות הראשונים והאחרונים. רבנים אחרים מלמדים בגישה שנותנת מקום רב יותר ללימוד בלתי אמצעי של סוגיות הגמרא, עם תשומת לב לעריכה הספרותית, למבנה הסוגיות, לכתבי היד השונים של הגמרא וכד’. יש רבנים שנותנים משקל רב יותר להשלכות המעשיות של הסוגיות. ריבוי הסגנונות מאפשר לכל תלמיד למצוא בישיבה את הלימוד שבו לבו חפץ.

מצד דרך הלימוד – בישיבה לומדים בשיעורים, אך יש מקום גם לחבורות לומדות. החבורה מאפשרת שיח חברתי עשיר בסוגייה הנלמדת, מאפשרת ויכוחים כדרכה של תורה, ותחושת אינטימיות ולימוד יסודי שלא תמיד מתאפשרים בשיעורים.

תורה עמוקה, נוגעת ללב, מחוברת לחיים מבקשת פיתוח שכלי מדויק עם בקשת משמעות רעיונית ורוחנית של הנלמד. התורה של הישיבה מבקשת להיות עמוקה ורלוונטית, סולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה.

בישיבה לומדים תורת ארץ ישראל לאור משנת הראי”ה קוק זצ”ל. תורת א”י מתאפיינת בדברים רבים, ביניהם: סגנון השיחה והדיבור; איחוד הלכה ואגדה ונתינת מקום מרכזי לשניהם במהלך הלימוד; בקשת הרעיונות הפנימיים העומדים ביסוד הסוגיות, קישור בין כל חלקי התורה – לימוד המתחיל מפסוקי התורה, עובר דרך מדרשי ההלכה, ממשיך בלימוד שני התלמודים (הבבלי והירושלמי), ומעיין בדברי רבותינו הראשונים והאחרונים; שילוב מתודות מחקריות וספרותיות, ועוד.

כל בוקר נפתח בשיעור בתנך/מחשבה על ידי ראשי הישיבה ולאחריו סדר בוקר בגמרא עיון. במהלך הסדר לומדים בחברותות ובסופו שיעור מסכם. סדר צהריים מוקדש ללימוד חופשי בכל מקצועות היהדות – תנ”ך, גמרא, אמונה, הלכה, מחשבה, חסידות וכו’. במהלך הסדר מתקיימים שיעורים המועברים ע”י הרמ”ים. בנוסף לכך התלמידים לומדים בלימוד עצמי ובחברותות. סדר ערב הינו סדר של גמרא בקיאות, הלימוד מתבצע בחברותות בין השיעורים.

בימי שלישי ניתן שיעור כללי ע”י אחד מראשי הישיבה, בו עוסקים בסוגיות הקשורות למסכת הנלמדת

בימי חמישי בערב מתקיימות בישיבה התוועדויות עם אחד מראשי הישיבה. בהתוועדויות לומדים, מנגנים ניגונים, רוקדים, ומקיימים שיח הנוגע לעבודת ה’.

פעם בשלושה שבועות מתקיים שיעור של הרב שרלו במסגרת ‘בית המדרש הציבורי’. בשיעור זה עוסקים בסוגיות ציבוריות הנוגעות לחברה הישראלית ולעולם הדתי בכלל – יחסי דת ומדינה; גיור; פיקוח נפש ציבורי; אתיקה ומוסר ועוד.

אחד המאפיינים של ישיבתנו הוא החבורות בעבודת ה’. כפי שלימד אותנו רשב”י, אחת הדרכים המשמעותיות ביותר להתקרב לקב”ה ולעבוד אותו היא בחבורה. החבורה מאפשרת מקום לשיתוף, לעבודת הלב והרגש, לעבודת המידות ולשכלול האמונה. בחבורות הדגש אינו רק לימוד והבנה, אלא גם הפנמה, התבוננות ועבודה פנימית.

להורדת סדר יום >> לחצו כאן

אמונה גדולה בתלמיד וביכולותיו – הלימוד בישיבה מיועד בין השאר לרכישת יכולת לימוד עצמאית. כמו כן הישיבה מעודדת גיבוש השקפת עולם עצמאית, וסלילת נתיב ייחודי לעבודת ה’ ולקרבת אלוקים לכל תלמיד עפ”י האות שלו בתורה. הישיבה מדגישה את החיבור של הלמדנות השכלית עם עבודת הלב, כמו גם את החשיבות של הופעת התורה במרחב החיים הציבורי.

שלושת המעגלים – הישיבה נמצאת בעיר תל-אביב, ולא במקרה. הישיבה מאמינה שהיא יכולה להיות מעורה במרחב התל-אביבי, וליצור חיבור בין התורה לציבורים שונים ומגוונים. חזון הישיבה משורטט לפי שלושה מעגלים: (1) המעגל הפנימי הוא הישיבה, לימוד התורה ועבודת התפילה. המעגל הפנימי הוא עיקר הישיבה, והוא זה שמאפשר את המעגלים האחרים. (2) המעגל האמצעי הוא שכונת שפירא, השכונה בה נמצאת הישיבה. הישיבה שמה לעצמה מטרה ליצור קשר עם האנשים בשכונה, לקחת חלק בפעולות החסד והחינוך, ולייצר שכנות טובה ומפרה. (3) המעגל השלישי הוא העיר תל-אביב בכללה. הישיבה חולמת להשפיע על המרחב הישראלי מתוך דיבור ונעימות, ומתוך רצון ואהבה ולא מתוך כפייה. הישיבה מבקשת ליצור חיבור בין המסורת לציבור הישראלי, להאהיב שם שמיים, ולמצוא חן ושכל טוב בעיני א-לוהים ואדם.

- חברה אוירה -

בישיבה יש הווי חברתי פורה ומשפחתי. התלמידים הצעירים נעזרים במבוגרים, והתלמידים המבוגרים מובילים חבורות וחברותות. כמובן שבבית המדרש הישיבה מעורבבת בין השיעורים. בכל דירה בפנימייה יש תלמידים מכל השיעורים, והקשרים הבינאישיים נוכחים בכל המרחבים – בלימוד ובארוחות, בפנימייה ובהתוועדויות, בישיבה ובבית.

בחורים רציניים, המוכנים להשקיע זמן ומאמצים בלימוד תורה. בחורים המחפשים את דרכם האישית בכנות בלתי מתפשרת, ומבקשים אוזן קשבת ופתוחה מרבני הישיבה. מי שמעוניין לעצב את אופיו האישי, מתוך עבודה מאומצת ובלי שיאכילו אותו בכפית. מי שמחפש יחד עם לימוד התורה השכלתני והמעמיק גם את עבודת הלב והרגש, בחבורה ומחשבה רחבה.

מי שמחפש דרך סדורה ומוכתבת, או מי שמחפש רק הכנה לצבא.

כ130 כולל חיילים.

- צבא -

ישיבתנו היא ישיבת הסדר, הגיוס הוא באוגוסט של סוף שיעור ב.

עיקר ההכנה הוא הבניין הרוחני והנפשי הנבנה בישיבה. סמוך לגיוס יש שיעורים הלכתיים ומחשבתיים הקשורים לגיוס לצבא, והאתגרים שהוא מביא איתו.

הישיבה רואה חשיבות רבה בקשר עם החיילים בצבא. בישיבה יש צוות הדואג לקשר רציף עם החיילים- נשלחים מכתבים וחבילות, ביקורים בבסיסים, אחת לחודש מתקיים “בוקר חיילים” במבנה של הישיבה. ב”בוקר חיילים” מוגשת ארוחת בוקר מפנקת ומתקיים מפגש ושיעור עם אחד הרמים.

- תנאים פיזיים -

7 (6 שנים ב”כפר בתיה” ברעננה ובתחילת שנת התש”פ הגענו למשכננו הקבוע בתל אביב).

בשכונת שפירא בתל אביב.

לראשי הישיבה חשוב שהישיבה תהיה במרכז הארץ כדי לקחת חלק בשיח הציבורי ובמתרחש בחברה הישראלית.

לישיבה יש דירות המפוזרות ברחבי השכונה. מרחק ההליכה בין הדירות לבית המדרש הוא בין 2-8 דק’.
ארוחות בוקר וערב (חלבי) מבושלות במטבח בישיבה, תפריט עשיר, מזין ובריא. ארוחת צהריים (בשרי) מגיעה מקייטרינג.
בית המדרש הינו גדול ומפואר. בית המדרש נמצא על הרחוב ומזמין לתוכו עוברי אורח. במבנה בית המדרש יש גם כיתות לימוד, חדר אוכל, חדר רמים ומשרדים.

- הכנה לחיים -

אפשר לומר שהחידוש (בה’ הידיעה) שלנו הוא בית מדרש “שערים” לבוגרי צבא, תוכנית ייחודית שאין דומה לה באף ישיבה אחרת. בית מדרש שערים מאפשר לתלמידיו למצוא את השער שדרכו יבחרו לבוא בברית עם ה’ ועם תורתו. תוכנית שערים נועדה לאפשר ‘הרכבה אישית’ לכל תלמיד, של מינוני מקצועות התורה השונים, בתרכובת מותאמת אישית. 

הנחת היסוד של התוכנית, כי לימוד תושב”ע בשנות הישיבה, מהווה מרכיב יסודי ובסיסי בבניית בניין התורה וביתו של כל תלמיד. על כן בסדרי בוקר, כל תלמידי שערים ילמדו תושב”ע, באחד משלושת המסלולים שיפורטו להלן. גיוון המסלולים בתושב”ע, יאפשר לכל תלמיד לבחור את העוצמה, המינון והאופי, של הלימוד המתאים לו.

  • גמרא עיון – הרב מאיר ליכטנשטיין
  • כולל הלכה והכנה למבחני הרבנות – הרב יובל וקסלר
  • עיון מהיר – הרב איתמר אלדר

אחה”צ, יתקיימו שני מסלולים מקבילים:

  • שער האגדה – בהובלת הרב איל קהלני ובהשתתפות ראש הישיבה הרב יובל שרלו והרב חיים וידל
  • שער התנ”ך – הרב איתמר אלדר ובהשתתפות ראש הישיבה הרב שרלו וד”ר יושי פרג’ון

בד”ד – העשרה: בימ”ד שערים, פותח תוכנית העשרה (בימי חמישי אחה”צ). מטרתה של תוכנית ההעשרה להרחיב את אופקי התלמידים, להעניק להם כלים, הגותיים ונפשיים, שיוכלו להשתמש בהם בתחומי העיסוק השונים שאליהם יפנו (פירוט התוכנית בהמשך).

לקריאה נוספת >> לחץ כאן

ישיבתנו נמצאת בתוך שכונה שבה פועל גרעין תורני מדהים- “קהילת שקמים”. בין הקהילה לישיבה מתנהל יחס הדדי- הקהילה מתברכת ושמחה מהישיבה, שיעורים ומרכז תורני חי ותוסס והישיבה מתברכת ושמחה מהקהילה, אירוחים בבתי חברי הקהילה ומפגש עם מציאות חיה העוסקת בחיי היומיום ובמרכז התורה.

תלמידי הישיבה לומדים עם ילדים מהקהילה, רבני הישיבה מעבירים שיעורים שבועיים לחברי הקהילה ובשבתות וחגים הקהילה מתפללת עם הישיבה ולוקחת חלק בשיעורים ושיחות.

- צוות -

צוות הישיבה הינו צוות מגוון מאוד, בוגרי ישיבות שונות. כל אחד מביא תורה מיוחדת משלו ומומחיות בתחום אחר.

לישיבה שני ראשי ישיבה- הרב יובל שרלו והרב תמיר גרנות.

הרב יובל שרלו- בנוסף לתפקידו כראש הישיבה הרב שרלו בין היתר הינו ממקימי ארגון “רבני צהר”, מוביל את מחלקת “צהר לאתיקה”, חבר בפורום תקנה, מכהן בוועדות אתיקה בארץ ובעולם, משתתף בועדות שונות של משרד הבריאות, ועונה על אלפי שות”ים באינטרנט.
בין ספריו: “וארשתיך לי לעולם”, “תורת ארץ ישראל”, “בין משכן לעגל”. “בצלמו”, “אחריך נרוצה” ועוד.

הרב תמיר גרנות– בעל תואר ראשון בחינוך, תואר שני בפילוסופיה יהודית ודוקטורט בתקומת החסידות לאחר השואה. הקים ב2006 יחד עם הרב איתמר אלדר והרב משה אגוזי את בית המדרש לבוגרי צבא בקצרין. ב2010 הקים יחד עם הרב איתמר אלדר את “בית המדרש לתורה וחיים” בחיספין. ב2013 הוציא לאור את ספרו “אמונה ואדם לנוכח השואה”. ביוזמתו יצא לאור אלבום מוזיקלי, בשיתוף חיליק פרנק והלב והמעין, ובו ניגונים מהשואה- “אחכה לו”.

הרב איתמר אלדר– הרב איתמר משמש כראש בית המדרש. במהלך שנים לימד תורה במסגרות שונות ומגוונות ובהם תיכון “פלך” בירושלים, המדרשות לבנות ב”מגדל עז”, “נוב” ו”עין הנצי”ב”, הישיבה התיכונית “חספין” וכן בישיבות ההסדר בחספין ובהר עציון. בנוסף למסגרות אלו הקים את בית המדרש לבוגרי צבא בקצרין ויחד עם הרב משה אגוזי והרב תמיר גרנות, ועמד בראשו במשך ארבע שנים ובשלב מאוחר יותר הקים את בתי המדרש “לתורה וחיים” ברעננה וברמת הגולן.

לצד המסגרות התורניות השלים את לימודי התואר השני שלו ביהדות ולימד במוסדות אקדמאיים שונים כמו מכללת “הרצוג” באלון שבות ובמכללת “אוהלו” שברמת הגולן וכיום הוא דוקטורנט למחשבת ישראל באוניברסיטת בר אילן.

הרב מומי פאלוך- נמנה עם תלמידיו של הרב שג”ר וחבר בוועד להוצאת כתביו.
מלמד ולומד גמרא בדרך ייחודית, עוסק בתורות חסידיות ובכתבי הרב זצ”ל. הרב מומי שותף, בישיבה ומחוצה לה, לעבודה בחבורות המבקשות להביא את התורה אל הלב ולהפוך אותה להתנסות ממשית.
בעל השכלה אקדמית רחבה בתחומי התלמוד המשפטים והפילוסופיה.

הרב גיל דביר- בעל תואר ראשון ושני בתלמוד. שימש בעבר כרב קהילה בפתח תקווה. הקים ולימד שם במסגרות לימוד שונות כגון: כולל יום שישי ל’בעלי בתים’, לימוד הוראת ההלכה ב”צורבא דרבנן”, שיעורי תורה לנשים ולנוער ועוד.
הרב חיים וידל
– למד באוניברסיטת חיפה מחשבת ישראל ופילוסופיה לתואר ראשון. היה שותף ליסוד מכינת ‘בני דוד’ בעלי ולימד בה. מלמד בישיבות ובמדרשות שונות. הקים את בית המדרש ‘גלי מסכתא’ ללימודי האגדה במבשרת.
כתב את הספרים ‘רוח חן’ על תפלות ר”ה ו’שפתי תפתח’ על תפלת שמונה עשרה.

הרב יובל וקסלר- הרב יובל משמש בישיבה כראש כולל ההלכה. למד תואר ראשון בחינוך במכללת הרצוג באלון שבות. שימש כחצר”ם ולימד חסידות בישיבת עתניאל.

הרב אייל קהלני- הרב אייל משמש כראש שער אגדה בישיבה. בעל תואר ראשון בתלמוד ותואר שני במחשבת ישראל. שימש כר”מ במכינת בני דוד עלי במשך שבע שנים, ובמקביל לימד במספר מדרשות, ביניהם מדרשת נשמת ומדרשת בינת שבשבות רחל.

הרב מאיר ליכטנשטיין- הרב מאיר משמש כראש שער אגדה בישיבה. הרב מאיר מכהן כיום כרב קהילת “אוהל יונה מנחם”, מרצה בחוג לתושבע”פ במכללת הרצוג ומלמד במדרשה בבר אילן. בעבר שימש כר”מ בישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים, ב”בית ועד לתורה” בהר חברון – ישיבת עתניאל, במכון התלמודי הגבוה  במת”ן, ובבית מדרש “חברותא” באוניברסיטה העברית בירושלים. הרב מאיר הינו בעל תואר ד”ר מהמחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר אילן.

לקריאה נוספת >> לחץ כאן

ישיבתנו היא ישיבה צעירה הצומחת וגדלה ולכך יתרון משמעותי בקשר בין הצוות לתלמידים. מצד אחד בישיבה יש הרבה רבנים העוסקים במגוון רחב של תחומים ומצד שני כמות התלמידים יחסית מצומצם. דבר זה מאפשר קשר אישי קרוב ומשמעותי בין הרבנים לתלמידים. התלמידים מרגישים בנוח לגשת לרבנים ולשוחח איתם הן במישור הלימודי והן במישור האישי. קשר זה נשמר שנים רבות לאחר הישיבה.

לפרטים והרשמה:

אחראי שבושים- נתנאל זלוט: 053-3369444

לפרטים והרשמה:

אחראי שבושים- נתנאל זלוט: 053-3369444

נבנה ע״י ותקין׳s בוטיק